בעת ביצוע של איטום מרפסות או גגות מרוצפים יש לשים דגש על ארבעה מוקדים חשובים.

בעיה מטרידה מאוד הביא רטיבות במרפסת הבית שלנו. בבואנו לבחון את מקור הבעיה אנו נבחין מהר מאוד כי ליקוי שנוצר במערכת האיטום הוא אחד הסיבות הנפוצות לדירת רטיבות, ליקוי במערכת יכול לגרום לחלחול של מים לתוך המבנה.

המאמר הנ"ל נפרט את כל המרכיבים השונים של מערכות האיטום במרפסת ונבחן מקרוב מהם בעצם הכשלים היותר נפוצים.

ארבע מערכות למרכיבי האיטום במרפסת

א. מערכת ראשונה – זו היא המערכת של הריצוף, מערכת זו מורכבת מהמילוי שבין המשיקים. המערכת הנ"ל היא קו ההגנה הראשון נגד חדירה של מים, היא מנקזת את המים במהירות וביעילות אל מערכת הניקוז.

ב. מערכת שנייה – היא שכבה ביטומנית שמוטמעת על גבי ריצוף הבטון, המערכת הנ"ל במידה וכאשר היא מבוצעת בצורה מקצועית, יכולה למנוע חדירה של מים אל רצפת הבטון ומבצעת ניקוז של כל שאריות המים שהצליחו לחדור דרך המערכה הראשונה.

ג. מערכת שלישית – היא הנקז של המרפסת.

ד. מערכת רביעית – מערכת זו כוללת את סף הף ההפרדה שבין המרפסת שלנו לסלון. הנ"ל תפקידו לחסום חלחול של מים אל פנים הדירה כאשר שאר המערכות אינן מתפקדות.

מידע על כל מערכת

מערכת הריצוף – האם ישנם שיפועים לקויים? במידה ובריצוף יהיה שיפוע קל יכולה להיווצר הצטברות של מים תחת הריצוף, במקרים קשים יותר ישנה אפשרות של הצפה, התקן הישראלי מאפשר שיפוע מינימאלי של 1% בלבד.

בקשר למילוי של המישקים, יש לבצע מילוי בעזרת רובה אפוקסית. בנוסף על כך משיקולים כלכליים המילוי נעשה באמצעות רובה רגילה (רובה שאינ אטומה). הכל אופן, הרובה אמורה להיות שלמה. בלי סדקים או חללים מיותרים.

כשלים אפשריים במילוי של המישקים:

א. יצירת תערובת של אבקה ומים לא לפי הוראות היצרן.
ב. רוחב המישקים הינו פחות מ 3 מילימטר- הטמעה של הרובה במישקים צרים מ 3 מילימטר אינה יעילה, הרובה לא חודרת עמוק מספיק ולא מקבל נפח.
ג. רובה שלא מתאימה לתנאים של גשם ושמש.

המערכת הביטומנית – בבואנו לאטום את המרפסת אנו נשתמש ביריעות ביטומניות הוא בחומרים אחרים אשר מושבחים בחומרים שהם ביטומניים. האיטום צריך להיות אחיד וללא פגם. כאשר אנחנו מבצעים איטום בחומרים ביטומניים, צריך לבצע סוג של הגנה עד ההנחה של המצע על החול, יתרה מזאת, האיטום פעמים נפגע, לדוגמא: כאשר פועלים דורכים על החומר וכו'. יש להמשיך את ביצוע העבודה גם על גבי הקירות של המרפסת (אלה שגובלים עם הדירה). יש להשתמש במשולש בטון (רולקה) המונע סדק באיטום בין המעבר שברצפה לקיר. במידה והשימוש ברולקה לא יהיה תקין כך גם האיטום לא יהיה תקין.

מערכת ניקוז – המערכת מורכבת משלושה פרטים: ניקוז עליון, ניקוז תחתון וצינור הניקוז עצמו. בעזרת אביזר אחד ישנה אפשרות לבצע ניקוז תחתון ועליון יחד. התפקיד של הניקוז התחתון אשר נמצא מתחת לריצוף הוא ניקוז של המים אשר חודרים מתחת. כשאר יש חוסר של פילטר סביב הניקוז (אשר מורכב מבד גיאוטקסטיל וחצץ) יכול להיווצר כשל. יש המון מקרים בהם לא מבוצע כלל ניקוז תחתון.

חגורת איטום – המעבר בין המרפסת לשטח של הדירה עלול לגרום לכשל. על פי התקן הישראלי מספר 1752 חלק 1, ישנה דרישה לבנייה של חגורת בטון שתפריד בין המרפסת לפנים הדירה ועליה לבצע איטום.

מספר כשלים אופיניים:

1. החגורה נשכחת בעת ביצוע העבודה.
2. נזילה של תערובת הבטון עקב כשל בלוחות הטפסנות (אי הצמדה של הלוחות לשני צידי הקיר).
3. אי ביצוע של קיטום לחגורה כמו שנדרש בתקן (זווית ישרה תפגע באיטום).
4. רולקה לא תקינה (לדוגמא: כיפוף של 90 מעלות).
5. איטמה לא תקינה של מעברי הצנרת.
6. אי ביצוע האיטום עד הקצה של החגורה כפי שנדרש בתקן.

לסיכום – יש ליישם בקרת איכות למניעה של חדירת מים מהמרפסת לפנים הדירה וזאת תבדוק את הפרטים הבאים:

1. הימצאות של ניקוז כפול במרפסת אשר עטוף גם בחצץ.
2. 1% של שיפועים לכיוון הניקוז.
3. מילוי הרוטבה על פי הוראות היצרן ושמירה של המישקים עם רווחים של 3 מילימטר לפחות.
4. חגורת הפרדה עם קיטום.
5. ביצוע העבודה על פי התקן הישראלי 1752 על כל פרטיו.
6. יש להקפיד על איטום של השרוולים העוברים בקירות או מעבר החגורה מהדירה למרפסת.

לחצו כאן למידע נוסף על איטום בהתזה